"צפיתי בהמון משחקים ישנים שלי ביוטיוב לאחרונה, ואני מרגישה שכרגע אני משחקת את הטניס הטוב ביותר בקריירה שלי", סיפרה סרינה וויליאמס לעיתונאים לאחר זכייתה בטורניר בריסביין באוסטרליה לפני כשבוע, זכייה שהעלתה את מאזן הניצחונות שלה ל-35 מ-36 משחקים מאז אליפות צרפת הפתוחה, אי שם בחודש מאי 2012.
יריבתה בגמר בבריסביין, שנגמר בניצחון מוחץ טיפוסי לתקופה האחרונה 2:6, 1:6 - הייתה אנסטסטיה פאבליוצ'נקובה הרוסייה, שותפתה לאימונים של סרינה בתקופת הקדם עונה. בטקס חלוקת הגביע היא פנתה לאמריקאית בגילוי לב: "אני תמיד מרגישה כאילו אני לא יודעת לשחק טניס כשאני נגדך". אין כמו האמירה הזו מפיה של המדורגת 24 בעולם, לא קוטלת קנים בשום קנה מידה, כדי להמחיש את הדומיננטיות האדירה של סרינה וויליאמס בסבב הנשים.
מאז אותו הפסד סנסציוני לצרפתייה וירז'ין רזאנו בסיבוב הראשון של הרולאן גארוס, סרינה זכתה בין השאר בווימבלדון, בזהב האולימפי, באליפות ארצות הברית ובטורניר סיום העונה. היא ציינה את ההפסד ההוא כקו פרשת המים של העונה שלה, כסטירה המצלצלת שגרמה לה לקחת את עצמה בידיים ולהתמקד יותר באימונים ובמשחק.
מי זוכר כעת שוויליאמס חזרה לסבב רק באמצע עונת 2011, לאחר שנעדרה למשך שנה שלמה בעקבות תסחיף ריאתי והמטומה. באותם ימים לא היה ברור כלל מתי ואיך ואם בכלל היא תשוב למגרשים. לאחר שחזרה היא סיפרה כיצד בשלב מסוים הייתה ממש על ערש דווי. גם אם הייתה בזה מן המלודרמטיות האופיינית לה, הרי שאותן בעיות בריאותיות בהחלט העמידו את המשך הקריירה שלה בסימן שאלה.
כל זה נראה כעת כמו היסטוריה רחוקה. סרינה חזרה לשלוט בסבב ביד רמה. היכולת הפנומנלית שהיא מציגה, הקלילות שבה היא מביסה את יריבותיה הגדולות ביותר, יחד עם אסופת התארים שצברה בחודשים האחרונים כל אלה הציפו לאחרונה את השאלה: האם סרינה היא הטניסאית הגדולה בכל הזמנים?
ג'ון מקנרו חושב שכן. "ראיתי את כולן: מרטינה נוורטילובה, בילי ג'ין קינג, כריס אוורט הייתה מכונה, מוניקה סלש, שטפי גראף, אבל אני מאמין שאנחנו צופים בטניסאית הגדולה ביותר בהיסטוריה של הענף", הוא אמר בסיום העונה הקודמת. באופן די משעשע, גם המדורגת ראשונה בעולם, ויקטוריה אזרנקה, מסכימה. לאחר ההפסד לווילימאס בגמר אליפות ארצות הברית היא אמרה: "לדעתי היא השחקנית הגדולה בכל הזמנים. היא לקחה את המשחק לרמות חדשות".
באמירה זו הבלארוסית התייחסה בעיקר להיבט האיכותי, לרמת הטניס של סרינה, שאין לה אח ורע לדעתה בהיסטוריה של טניס הנשים. הקביעה הזו בהחלט הגיונית בהתחשב בכך שהטניס, כמו כל ענף ספורט, הולך ומתקדם עם השנים, ויכולות השחקנים/ות משתכללות. בדיוק משום כך רמת המשחק בלבד אינה יכולה להוות את אבן הבוחן. זאת אומרת, אפשר בהחלט לומר כי סרינה היא השחקנית הטובה ביותר שדרכה על מגרש הטניס, אבל האם היא הגדולה ביותר? כדי להשיב על כך כבר צריך להביט במספרים.
אם בוחנים את הישגיה אל מול המועמדות העיקריות לתואר 'הגדולה בכל הזמנים', או לפחות הגדולה בעידן המודרני של המשחק - שטפי גראף, מרטינה נוורטילובה וכריס אוורט - וויליאמס עדיין לא שם: יש באמתחתה 15 תארי גרנד סלאם מול 18 של נוורטילובה ואוורט ו-22 של גראף. היא זכתה רק ב-47 טורנירי סבב בהשוואה ל-167 של נוורטילובה, 157 של אוורט ו-107 של גראף. אחוז הניצחונות שלה בקריירה עומד על 83% ביחס ל-86%, 88% ו-90% אצל הצ'כית-אמריקאית, הגרמנייה והאמריקאית בהתאמה. אם כן, ישנם עדיין פערים משמעותיים בנתונים.
יחד עם זאת, צריך לעמוד על כמה נקודות חשובות. בכל מה שנוגע לתארים משניים, סרינה שיחקה הרבה פחות מגראף, נוורטילובה ואוורט. גם כי היא סבלה בקריירה הארוכה שלה מפציעות ומחלות חוזרות ונשנות, וגם כי המחויבות שלה לסבב ה-WTA, לדירוג שלו ולטורנירים הקטנים, אף פעם לא הייתה רצינית במיוחד. אורח החיים הסלבריטאי שלה ועיסוקיה השונים בתחום האופנה בעיקר, הסיטו לא אחת את תשומת הלב שלה מהמשחק.
"כיום אני לא אוהבת טניס", אמרה סרינה רק לפני שנה, בתחילת עונת הטניס של 2012, "זה לא שאיבדתי את התשוקה, למעשה אף פעם לא אהבתי ספורט, ואני לא יודעת איך הפכתי לאתלטית. אני שונאת כל מה שקשור לאימון גופני. אני רק רוצה להיות מסוגלת להמשיך לעשות את הדברים האחרים שאני עושה ולהרחיב אותם. אני חושבת שזה מה שיעזור לי לשמור על המוטיבציה בטניס".
לא מילים שהיינו מצפים לשמוע מאף טניסאית פעילה ובוודאי שלא מאחת השחקניות הגדולות בהיסטוריה, אבל כאלה שמבטאות היטב את הגישה שהייתה בעוכריה במהלך רוב שנותיה בסבב. זו גם הסיבה שלאורך מרבית הקריירה היא לא דורגה ראשונה בעולם (אפילו היום, כשהיא בכושר נפלא כל כך, היא רק שלישית), למרות שהייתה כמעט תמיד השחקנית הטובה ביותר בכל זמן נתון והפייבוריטית האוטומטית כמעט בכל גרנד סלאם אליו התייצבה.
ההתמקדות של סרינה, אם כך, הייתה תמיד בעיקר בארבעת הטורנירים החשובים של השנה. לא במקרה בגזרה זו המספרים שלה באמת מוצלחים יותר. אחוזי הזכייה שלה בטורנירי גרנד סלאם (30%) גבוהים מאלה של נוורטילובה (26%), נמוכים במעט אלה של אוורט (32%) ורק גראף נמצאת הרחק מקדימה (39%). גם ביחס הניצחונות בטורנירים אלה היא ניצבת מעל נוורטילובה ומתחת לגראף.
הנחיתות ההישגית לא הרתיעה גם את פרשן הספורטס אילוסטרייטד ג'ון ורטהיים, להכתיר את וויליאמס כטניסאית הגדולה בכל הזמנים. "למרות שישנן טניסאיות עם יותר תארי גרנד סלאם, הטניסאיות האלה לא נדרשו להתמודד עם הפציעות והקשיים שסרינה התמודדה איתם", הוא הסביר, "מפציעות חוזרות ונשנות מוקדם בקריירה ועד תסחיף ריאה לפני שנתיים, כנראה אף טניסאית גדולה בהיסטוריה של הענף, חוץ ממוניקה סלש, לא הייתה צריכה לעבור מבחנים רבים יותר ממנה. אחרי כל זה, סרינה נשארה אדם מאוד חזק, וכשהיא ב-100 אחוז היא פחות או יותר בלתי ניתנת לעצירה".
אין ספק כי התעקשותה של סרינה להתרכז בטורנירים המשמעותיים ביותר אכן פגעה לא מעט בהישגיה. סביר כי אם הייתה מוסיפה מדי שנה כמה טורנירים זניחים, היא הייתה מגיעה למספרים גבוהים בהרבה בגזרת התארים וגם מעלה את אחוז הניצחונות. במידה מסוימת זבש"ה, אבל מאידך, הנתונים הללו לא מעידים על דומיננטיות פחותה, אלא על העדר מחויבות או על חוסר עניין.
אלישיה מוליק, עד לא מזמן טניסאית אוסטרלית פעילה וכיום פרשנית של רשת פוקס, טענה גם היא לאחרונה כי סרינה היא הגדולה ביותר בהיסטוריה. היא הסבירה בהקשר זה כי "סרינה אכן פגעה בעצמה במשך כמה שנים, כאשר היא לא שיחקה הרבה ואני חושבת שרמת העניין שלה בענף צנחה, אבל אני חושבת שנותרו לה כמה שנים להגיע למספרים (של גרנד סלאם) של הגדולות ביותר".
אם סרינה תמשיך בכושר הנוכחי שלה ולא תתרחש תפנית בלתי צפויה בעלילה של העונה הקרובה, היא בהחלט מסוגלת להדביק את 18 הזכיות של אוורט ונוורטילובה כבר בסיומה. מי יודע, אם היא תישאר בריאה והגוף לא יבגוד בה בשנים הבאות אולי, היא אפילו עוד תצליח להיצמד ל-22 הזכיות של גראף.
אפילו בילי ג'ין קינג האמריקאית, בעצמה אחת מהשחקניות הגדולות בכל הזמנים, עם 12 תארי גראנד סלאם לזכותה, טענה כי "אין שום סיבה שסרינה לא תהיה הטניסאית הגדולה בכל הזמנים". נכון להיום, היא הכתירה את נוורטילובה כשחקנית הכי גדולה אי פעם, אם לוקחים בחשבון גם את הזוגות והזוגות המעורבים, ואת גראף לגדולה ביותר אם מתייחסים רק לטניס היחידות, כפי שנהוג בדרך כלל. יחד עם זאת, היא מאמינה כי סרינה לקחה את הענף צעד אחד קדימה.
קינג גם טענה כי "הגדילה של ענף הטניס כמשחק גלובלי הופכת היום את ההצלחה המתמשכת לקשה אפילו יותר". אך מנגד, רבים חושבים דווקא כי הדור הנוכחי אינו מהווה אתגר משמעותי דיו עבור האמריקאית. סבב הנשים כיום איננו מגוון במיוחד ונשען בעיקר על חבטות מלאות חזקות מהקו האחורי, סגנון שמתאים לסרינה מאוד: היא פשוט עושה את זה טוב יותר, חזק יותר ויעיל יותר. כמעט בלתי אפשרי לנצח את סרינה עם כלי הנשק שלה.
כך או כך, הטיעון הזה לא כל כך חשוב כשבאים לקבוע מי הגדולה בכל הזמנים. מה שחשוב, כאמור, זה בעיקר ההישגים, וברור כעת כי גם סרינה מבינה את זה, והיא מוכנה להקדיש את השנים שנותרו לה באופן מלא לענף. נדמה שסוף כל סוף, דווקא לקראת סוף הקריירה, היא מרוכזת בכל מאודה בטניס.
"אני מרגישה שאני רוצה לשחק אפילו טוב יותר, ותמיד הרגשתי שאני יכולה להשתפר", היא אמרה אחרי הניצחון בבריסביין. לאחר שרשמה ב-2003 את מה שמכונה מאז ה"סרינה סלאם" זכייה רצופה בארבעת טורנירי הגרנד סלאם אך לא באותה עונה הצהירה כעת סרינה עם פתיחת עונת 2013 שהיא תנסה להשיג את ארבעת תארי הגרנד סלאם בשנה קלנדרית אחת. מוטיבציה כזו לא ראינו אצלה הרבה זמן. כזכור, בדיוק אותה תקופה בשנה שעברה היא דיברה בכלל על חוסר האהבה שלה למשחק.
אם סרינה תזכה בתואר באוסטרליה היא תחזיר לידיה את המקום הראשון בדירוג העולמי לראשונה מאז 2010. לוח השנה הספורטיבי הדליל שלה במהלך הקריירה אולי מנע ממנה למלא את הפוטנציאל ההישגי שלה עד תום, אבל כעת בגילה המתקדם במונחי טניס, 31, אותה בררנות בבחירת הטורנירים מחזירה לה טובה. היא נראית כעת דווקא רעננה וממוקדת מתמיד, ובעיקר, לראשונה אחרי הרבה זמן, רעבה.