פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      סוד הדברים הגדולים

      בניגוד לדעת דרוקר, הפועל ירושלים נופלת בפעולות הגדולות ולא הקטנות. האוזמן מסכם מחזור ותוהה לגבי הפועל ת"א

      סוד הדברים הגדולים

      1. בטור שקדם לפתיחת העונה, ניסינו לבחון האם השינוי במצבת המאמנים של ליגת העל טומן בחובו בשורה. יש אומנם לערוך סיכומים רק בסופה של עונה ולא בפתיחתה, אבל ניצנים של שינוי בהחלט נצפו במשחקה של הפועל תל אביב במלחה. הכנה טיפוסית של מאמן ישראלי למשחק ליגה, כוללת לרוב ניתוח מעמיק של היריבה העתידית והכנת תכנית משחק מתאימה. כלומר, ירידה לרזולוציות וביצוע התאמות לתרגילי היריבה, בחינה מדוקדקת של הנטיות ההתקפיות וההגנתיות של שחקני היריבה וכן הלאה. אין בכך כל פסול. ההיפך הוא הנכון. הבעיה מתחילה בכך ש"תכנית המשחק" גורמת לקבוצות שונות לשנות פניהן משבוע לשבוע, ללבוש ולפשוט צורה על פי הצורך. הפועל תל אביב נראית כרגע כמו קבוצה שתכנית המשחק שלה נקבעה כבר בקיץ. לא הקיץ הזה, אלא הקודם. ארז אדלשטיין התאים את סגנון המשחק לשחקנים שבחר ולהיפך, ואוסף השחקנים הפך לקבוצה, עם צביון ועקרונות בסיסיים. לכן, עכברי כדורסל אשר יחפשו את "תכנית המשחק" של הפועל תל אביב במלחה עלולים להתאכזב. החבורה של מתן נאור לא עשתה שום דבר מיוחד כדי להתאים עצמה לירושלים, היא שיחקה כדורסל פשוט, מהיר וחכם ובעיקר חזק ואגרסיבי.

      ואחרי שכל זה נאמר, מומלץ לאדומים מתל אביב לאמץ, בפרפראזה, את אמרתו הידועה של שמעון פרס: משחקי תחילת עונה הם כמו בושם. כדאי להריח, אבל רצוי שלא לשתות. הסגל הנוכחי של הקבוצה לא מספיק טוב כדי להתמודד בחלק העליון של הטבלה. היתרון של הקבוצה ברמת התיאום והאינטנסיביות ילך ויתמעט ככל שהעונה תתקדם ואז ידברו הכישרון והעומק. צירופם של שני זרים טובים נוספים והיכולת לשלבם בתוך המיקס שבנה אדלשטיין, יהפכו את הפועל תל אביב לקבוצה איכותית ומעניינת. ואי אפשר בלי מילה על ראיון סיום המשחק של אדלשטיין. התשובה שלו "כן, בגלל שזה במלחה" סיפקה רגע מזוקק של כנות שחסרה ללא מעט אוהדי ספורט בארץ. וולקאם באק, קואץ'.

      מאמן הפועל תל אביב ארז אדלשטיין (קובי אליהו)
      בינתיים זה בסדר, אבל מה לגבי ההמשך? אדלשטיין (צילום: קובי אליהו)

      2. מרגע של כנות לרגע של תירוץ. שדר הקווים של ערוץ הספורט דיווח כי שרון דרוקר גער בשחקניו במהלך פסקי הזמן והטיח בהם שהם נופלים בדברים הקטנים. דרוקר, על פי הדיווח, כעס על הטעויות הנקודתיות כמו הסגירה הלקויה לריבאונד. הפוך, גוטה. הבעיה של הפועל ירושלים כרגע היא בדברים הגדולים. במאקרו. הפועל ירושלים הביסה את הפועל תל אביב בריבאונד. 25:42 בסך הכול ו-6:11 בריבאונד ההתקפה. אם נדמה שהפועל תל אביב המוגבלת ונטולת העומק יודעת מה היא מצפה מעצמה ומה היא רוצה לעשות, קשה לומר את אותם הדברים על האדומים מירושלים. הדברים נכונים גם לגבי המשחק בשבוע שעבר בנוקיה. כשמאמן של קבוצה מביע אי אמון בנטיות הטבעיות של השחקנים אותם בחר בעצמו ומנסה לכפות עליהם סגנון משחק שאיננו תואם לאותן היכולות אשר הביאו אותם להפועל ירושלים מלכתחילה, מתעוררת בעיה. להפועל ירושלים יש סגל שחקנים מוכשר ועמוק, שמחפש זהות וכיוון. נכון לרגע זה, הכיוון שמתווה דרוקר לא נראה כמו הכיוון הנכון והשילוב המקצועי והאנושי בין שחקני הקו האחורי פולן, טפירו, לימונד ופלס, נראה בעייתי.

      שם אחר שלא הוזכר ברשימה הקודמת הוא דן גרונפלד. כל היודע פרטים על מקום המצאו של הסמול פורוורד המרשים מבני השרון, מתבקש לסור לתחנת המשטרה הקרובה. התחושה (הבלתי מבוססת) היא, שגרונפלד במיטבו כשהקבוצה משחקת טוב ונכון. ואולי ההיפך הוא הנכון וכשגרונפלד מוצא את עצמו, הוא מחבר את השחקנים לכדי קבוצה שמשחקת טוב. נכון לעכשיו חסרונו בולט. האמת? אם היו נותנים את 8.5 הדקות בממוצע של גרונפלד, במצבו הנוכחי, לרפי מנקו או אדם אריאל הצעירים, לא בטוח שהתרומה שלהם הייתה קטנה יותר. בטח שלא לטווח הארוך.

      שחקן הפועל ירושלים דן גרונפלד (קובי אליהו)
      גבר הולך לאיבוד. דן גרונפלד (צילום: קובי אליהו)

      3. השכל הישר, אשר מעוניין לספק הנמקה מקצועית לתהליכים, תוצאות והישגים בכדורסל מוצא עצמו מובס, לעיתים קרובות, על ידי אלמנט המומנטום. בדומה לרופא שמאבחן וירוס בהיעדר כל הסבר אחר, כך נשלפת מהשרוול תשובת המומנטום כדי להסביר תוצאות שלא ניתן להסבירן אחרת. מאחר שהטור של היום מתמקד במאמנים, מעניין לעקוב אחר התהליכים שעוברת בינתיים הקבוצה של דני פרנקו. נתניה הגיעה לפתיחת משחקי הליגה כשהיא במצב קטטוני. תבוסה להפועל תל אביב בטורניר ווינר, הפסד משפיל לגליל עליון בגביע המדינה, פציעות ושאר מרעין בישין. פחות מעשרה ימים לאחר מכן, מוצאת עצמה נתניה במאזן מושלם, לאחר ניצחון חוץ על הקבוצה המרשימה ביותר של תקופת ההכנה. כדי להרים עוד קצת את דרגת הקושי, נאלצה נתניה להסתדר בדקות הסיום הערב ללא ראמל בראדלי ואיל שולמן (שסיים את המשחק עם פלוס 20!), כשהיא נשענת על שחקנים כמו טמיר אריאלי, אלירן גואטה וג'ונתן מיטשל. זהו אותו המיטשל, שעל פי השמועות כבר היה בשלב הבידוק הביטחוני בנתב"ג. נכון לעכשיו הוא יושב על ממוצע של 20 נקודות, 5.5 ריבאונדים, 55% ל-3 ו-21 נקודות מדד. רגע, ושלושה אסיסטים.

      אז יכול להיות שאפשר לתייג את התשובה לשינוי שעברה בינתיים נתניה תחת רובריקת המומנטום. אפשרות אחרת היא להחמיא לדני פרנקו, על היכולת להתמודד עם הלחץ והקשיים ולגרום לשחקניו לספק את הסחורה. או אולי להחמיא דווקא לצביקה ליבר והנהלת נתניה, שחרף העונה האחרונה המאכזבת שעברה עליהם ולמרות ההכנה המטרידה, המשיכו לתת אמון במאמן שלהם. כנראה שכל התשובות נכונות. דני פרנקו מאמן מוכשר וטוב ולצביקה ליבר והנהלת נתניה מגיע קרדיט לא מבוטל. והמומנטום? מעניין לדעת לאן הוא יכול לקחת קבוצה מוגבלת כמו נתניה.

      מאמן ברק נתניה, דני פרנקו (ברני ארדוב)
      בנתניה האמינו בו ועכשיו זוכים לתמורה. פרנקו (צילום: ברני ארדוב)

      הפועל תל אביב ניצחה במלחה

      ארז אדלשטיין התרגש

      מכבי תל אביב דרסה את אשקלון, נתניה ניצחה בתום דרמה את הרצליה